הקושי בטיפול בהפרעות אכילה

אמביוולנטיות – אחד המאפיינים העיקריים בטיפול בהפרעות אכילה, הינו אמביוולנטיות כלפי הטיפול וחוסר מוטיבציה לשינוי.

באנורקסיה נרבוזה המטופלת מרגישה הצלחה ומזוהה עם ההפרעה, ואף גאה בהישגי המאמץ שלה להיות רזה. הצורך לרדת במשקל משרת את הדימוי העצמי שמבוסס על מראה וירידה במשקל. מקור הסיפוק העיקרי הוא הירידה במשקל, והכל מתגמד מול הסיפוק וההנאה מהפחתה במשקל.

בהפרעת אכילה פועלים כוחות מנוגדים. הרצון לרדת במשקל כל כך חזק והופך לדחף בלתי נשלט, מה שיוצר מעגל המקשה מאוד על שיתוף פעולה בטיפול.

מטופלת הסובלת מאנורקסיה מגיעה לטיפול רק כשמתחילה להרגיש מותשת או כשהסביבה לוחצת עליה לקבל טיפול. לעיתים הפניה לטיפול נעשית רק לאחר התערבות גופנית או כשל גופני (התעלפות או הפסקת וסת למשל).

גם המטופלות הבולמיות מגיעות לטיפול מתוך מצוקה ותסכול הנובע מכישלון לרדת במשקל ולשלוט באכילה, מתוך אכזבה ומשאלה להיות אנורקסיות מצליחות.

בשל אמביוולנטיות לטיפול, מטופלות רבות נושרות בשלבים שונים של הטיפול או שחוששות אף להתחיל טיפול כשהן מבינות שהמטרה היא בעצם לייצר שינוי.

חוסר היענות לטיפול מתרחש לעיתים בשלב בו מתחילה החלמה גופנית והתייצבות משקל, אכילה וקבלת מחזור – סימנים שמעידים כי הגיע הזמן לחזור למציאות ולהשתלב בחברה, מה שמעורר חרדה ומזמין לנסיגה והישנות להרגלים הישנים.

זה השלב בו בית מאזן עשוי להפחית את החרדה, מתוך מקום שמרכך את המעבר החד לחיים תקינים ובריאים. 

בתוך ההתנגדויות, למרות האמביוולנטיות, המטופלות זקוקות לתחושה שמבינים ודואגים להן, לכן סביבה ניטרלית כמו בבית המאזן מנותקת מאוירה של כעסים ומתחים יעילה למטופלות אלו ומסייעת בהפחתת התנגדויות.

 

סביבה תומכת – לרוב הפרעת אכילה אינה מעוררת אמפתיה. מטופלות רבות מתארות קשיים עם המשפחה והסביבה בשל הפרעת אכילה.

הבית המאזן נועד לצמצם חיכוכים עם המשפחה והדמויות המטפלות, מתוך הבנה כי בשדה הקרב בסביבה הקרובה הנערה לא תצליח במשימה. בנות עם הפרעות אכילה מייצרות קושיי עצום אצל הסביבה שמנסה להבין את הסיבה לשימור הבעיה. אמירות נפוצות ובלתי תקפות כמו: "פשוט תאכלי", "למה את לא טועמת מהאוכל שהכנתי במיוחד בשבילך", "כמה זמן לוקח לך לסיים ארוחה", נחוות כפוגעות ביותר. 

 

ויסות רגשי – אי אכילה משמש כלי לווסת רגשות שונים:

הנערה יודעת רק דבר אחד – האוכל (או היעדרו) מרגיע את הבלגן הרגשי הזה. המטופלת אינה מעלה בדעתה כי ניתן להרגיש רגשות עוצמתיים מבלי לבטלם. עצם הרעיון לחוש רגשות קשים, מבהיל אותה. תחושת חרדה מפני העליה במשקל, נשלטת על ידי הרגלי אכילה מעוותים כגון חיתוך המזון לפיסות קטנות, ספיגתו במפיות, או לעיסות מרובות המייצרות הרגעה ומפיגות את החרדה. 

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך

הפרעות אכילה- אפימדיולוגיה

במרבית המקרים לא מדובר בסיבה אחת או בגורם אחד המביא להתפתחות הפרעת אכילה...

כמה שורות על הגישה הייחודית של בית תמר

איתן בכר (2001) מתאר את חשיבות האמפתיה כמסייעת בהפחתת ההתנגדות בקרב מטופלות הסובלות מהפרעות אכילה. בכר נותן דגש על אמפתיה קשיי המטופלת לשתף פעולה, קשיבות לצרכים...
דילוג לתוכן